פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ט:ב:ז

שאני אומר סרקיים. ישמעאלי' הרגוהו וע"ש שהישמעאלים מתפארין בעצמן שנולדו מן בן שרה הגבירה ומכנין לעצמן סארקאיים קורא בכ"מ לישמעאל סרקי וכן מסתמא מהם היה הרוצח שהן מהעומדים על הספר ולארוב אחר ישראל לומר להם ניתנה הארץ שהם בני אברהם ודאי כלומר טעמא דמתניתין דכנודע מי הכהו הוא וכדפרישי' לעיל במתני' וכן לעיר שיש בה עכומ"ז דעכומ"ז ממנה הרגוהו וכנודע הוא ובזה לא היו עורפין:

או לעיר שאין בה ב"ד כו'. כלו' אבל סיפא לא תאמר דבזה נמי לא היו עורפין דאע"ג דתני להו בחד בבא לאו בחדא מחתא מחתינן להו אלא דלא היו מודדין לזו העיר אבל מודדין לעיר שיש בה ב"ד:

דכתיב ידינו וגו'. דצריך שיהיו שם ב"ד שיאמרו זה במקום עריפת העגלה: