פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ט:טו:ב

גמ' נפלה עטרת ראשינו אלו הן עטרו' חתנים. שגזרו עליהן מחמת חרבן ביה"מ:

זו זהורית המוזהבת. טלית צבועה שני ובו קבועין טסי זהב:

של מלח ושל גפרית. ענין עטרה שעושין מאבן של מלח שהוא צלול כעין אבן הבדולח וצובעין עליה כמין ציורין בגפרית:

ושל זית. מעלה של זית:

אפי' דחילפי. ובבבלי אפילו של חילת והוא כמין גומא הגדל במים וזה נמי אסור:

שיבשב. חתך זמורה אחת ועשה ממנה עטרה ולבש:

נייח לי'. נוח הי' לו יותר להרים ראשו ולא לעשות כן והיה כשגגה כו' שמת רב ירמיה: