פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ט:יב:ד

אלא מאותו האיש בלבד. לפי שסנהדרין נפרעין ממנו:

וממשפחתו. המחפין עליו:

כל צרה שהיתה באה על הציבור. ונגאלין ממנה היו עושין אותו היום שמחה ויו"ט:

משבטלו אילו ואילו. שיר בבית המשתאות ושמחה כנגד הצרה:

וכי מה היתה סנהדרי גדולה מועלת. לנו א"נ לעיל קאי דקאמר ועכשיו נפרעין ממנו וממשפחתו וכי מה היתה סנהדרין מועלת למשפחה. לפי שנאמר ואם העלם וגו'. ועל המשפחה נאמרה וכשהיו הסנהדרין עושין בו דין לא היתה המשפחה נכשלת בהעלמת העין:

משלו משל כו'. אדלעיל קאו דמשבטלו סנהדרין גדלו הצרות והאחרונו' משכחו' את הראשונות דמאחר שלא יוכלו להוכיח ולייסר הרשעי' נענשו העם ביסורין וגלות ומרעה אל רעה יצאו כענין לבעל האגמון והזמורה והרצוע' שכולן ל' מינוי ושרר' ושוטרי' המייסרי' ומענשי'. והחזירו לקמין. ענין בית האסורים שחובשין שם מחוייבי מיתה: