פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ט:יא:ב

גמ' מתניתא. דקאמר' יוחנן כ"ג העביר הודיית המעשר:

משנחשדו. ישראל להיות נותנין מעשר ראשון לכהנים ורחמנא אמר ללויים דוקא ולפיכך ביטל וידוי מעשר שאינו נותנין אותו כתקנן ואין יכולין לומר וגם נתתיו ללוי. הדא. דר"ל מסייע ליה לר' יוחנן דלקמן בחדא דאמר כל התקנות שנשנו במשנותינו כולן לשבח ליוחנן כ"ג דמה העביר הודיית המעשר נמי לשבח וכטעמי' דר"ל ולאפוקי מדר' יהושע בן לוי דאמר לקמן זו לגנאי:

ופליגא עליה. דר' יוחנן בחדא דאיהו ס"ל לקמן דמן הדין מותר ליתן מעשר לכהונה:

דתנינן תמן. פ' יש. מותרות הל ה':

ובת כהן ללוי לא תאכל. בא כהן מאורסת ללוי או שומרת יבם או מעוברת מלוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר:

ומקשינן התם ניחא הוא דבתרומה לא תאכל דנעשית זרה אלא במעשר אמאי ממ"נ תאכל כו' ומוקי ר"י התם למתני' כמ"ד אין נותנין מעשר לכהונה אלא ללוים. ופלוגתא היא במעשר שני שם וכן היא פלוגתא דר"א בן עזריה ור"ע בבבלי התם והילכך בת כהן לא אכלה במעשר ומחמת בעלה אינה אוכלת כדמפרש התם טעמא:

הוי דו אמר. מדקאמר ר יוחנן כמ"ד אין נותנין ש"מ דאיהו לא ס"ל הכי אלא כמ"ד התם דנותנין מעשר אף לכהונה ובהא פליגא עליה הך מילתא דר"ל:

מסייע לי'. בהא דאמר כולן לשבח כדפרישית וכדמפרש ר' יוחנן התקנות שהן לשבח: