פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ט:א:ט

תמן תנינן. פ"ק דסנהדרין:

סמיכת זקנים. על פר העלם דבר של ציבור צריך שיהא בשלשה דיינים:

בחמשה. כדמפרש ואזיל פלוגתייהו:

מה טעמא דרבי שמעון וסמכו זקני שנים גרסינן:

נראין דברי רבי שמעון בסמיכה. דלא דרש וסמכו. אלא דנפקא ליה שנים מזקני וסמכי לגופיה איצטריך ולפיכך נראין דבריו בזה דלר"י ע"כ וסמכו נמי דרשינן:

ודברי רבי יהודה בעריפה דלא דרש ויצאו כלומר בעריפה טעמא דנראין דברי ר"י משום דאיהו סבר נמי דויצאו לגופי' איצטריך כמו וסמכו לר' שמעון ואכתי אייתר זקניך ושופטיך והוו להו חמשה ולרבי שמעון שופטיך קשיא. אין תימר נראין כו'. כלומר דאי תימא דהיינו טעמא דרבי יהודה בעריפה משום דדריש ויצאו כמו שהוא דורש התם וסמכו והילכך קאמר נמי רבי נראין דברי רבי יהודה בעריפה משום דמסתבר טעמיה ושפיר דרשינן הכא ויצאו דהוי ליה למיכתב ומדדו זקניך וגו' אבל התם נראין דברי רבי שמעון דוסמכו לאו מיותר הוא א"כ קשה אשכחת אמר כו' דלפ"ז שבעה הן לר"י אם אמרינן דדריש נמי ויצאו הכא אלא ע"כ דלא דריש הכא ויצאו כמו דרבי שמעון לא דריש וסמכו והיינו טעמיה דרבי דקאמר נראין דברי רבי יהודה בעריפה דויצאו נמי איצטריך:

מה מקיים רבי שמעון זקניך כו' גרסינן. וכן הוא התם:

זקניך שהן שופטיך. מיוחדים שבשופטיך והן סנהדרי גדולה. ושופטיך זה מלך. שנאמר מלך במשפט יעמיד ארץ וכ"ג דכתיב ובאת אל הכהן ואל השופט וגו' כדאמר בבלי ריש פירקין: