פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ח:ד:ג

מה ת"ל אשר בנה כו'. אליבא דר' יודה קאי דקאמר במתני' דלקמן הבונה בית על מכונו אינו חוזר דדריש אשר בנה דהוי מצי למיכתב מי האיש אשר לו בית דהרי אפי' לקח וירש בכלל פרט לשנפל ביתו ובנאו דאינו חוזר והכי איתא בתוספתא פ"ז ונפל ביתו ובנאו ה"ז חוזר ר' יודא אומר אם חידש בה דבר חוזר ואם לאו אינו חוזר:

זאת אומרת כו'. כלומר מדר' יהודה נשמע נמי טעמא דמחזיר גרושתו לא היה חוזר דדמי לנפל ביתו ובנאו ורבנן דלא ס"ל כרבי יודא בנפל ביתו ובנאו ילפי טעמא דמחזיר גרושתו אינו חוזר מדכתיב אשה חדשה כדלקמן הל' ו':

את שמצוה לחנכו. בא"י משום ישוב פרט בח"ל דאין מצוה לחנכו:

הקדים לו שכרו. בנה בית והשכירו לאחרים והקדים לו זה שכרו ה"ז כמי שמחנכו ואינו זז ממקומו כדתנן לקמן:

נתן לו שכרו לאחר י"ב חדש. ה"ז כל הי"ב חדש כמי שלא חנכו וחוזר מערכי המלחמה:

נעלו. בנה בית ונתן בו חפציו ונעל עליהם:

את שדרכו ליבטל עליהן. כלומר שהיה צריך לבטל על שמירתן ה"ז כמי שחנכו והתחיל לישב בו:

ואם לאו. שאינו צריך לישב עליהן ולשומרן ה"ז כמי שלא חנכו: