פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ח:ג:ט

ור"ל אמר באמה של חמשה טפחים. כר' יודא דאמר שם אמת הבנין של חומת הבית ומזבח העולה היה של ששה טפחי' ושל כלים חמשה והרי ארון כלי הוא:

אצבע לכותל. דר"מ סבר עובי הכותל חצי טפח ולר' יודה אצבע:

וחצי טפח מכאן לשילוט. לריוח ששם העמודים עומדים שנאמר עמודיו עשה כסף שהיו ב' עמודי. כסף כמין עמודי ס"ת שוכבין לארכו של ארון והלוחות ביניהם כדאמר בב"ב שם לר' יודא ולר"מ קאמר שם דמבראי הוו קיימי עמודים וס"ל לרבי יודא דהס"ת לא היה מונח בארון אלא על הארגז ששיגרו פלשתים ואין בארון רק לרבות שברי לוחות שמונחים בארון כדאמר שם. וכל זה הוא לפי מה שהגהתי מקצת הגי' הכתובה בשקלי וכן בפי' לשילוט הוא ג"כ לפי גי' הנזכרת וכפי פי' היפ"מ שם אבל היותר נראה ונכון לקיים כל הגי' דהכא שהיא עיקרית לפי שיטתא דהאי תלמודא אחר שחפשתי ובדקתי בכל המקומות והוא דלא גרסינן לס"ת בראש דברי ר"מ אלא נשתיירו שני טפחים תנם לאיסטוו' והן העמודים והנה המלך עומד על העמוד ת"י על איסטוונה. ובפרנסת רחבו של ארון גרסי' נשתייר שם ג' טפחים חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לכתלים ומקום שמניחין בו ס"ת טפחיי' דהס"ת היה מינח ברחבו של ארון ארכו על פני ארכו של ארון ובדברי ר' יהוד' חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לשילוט היינו לריוח מקום לשילוט הידים בעת הנחת הלוחות משום דארכן ששה היו ולפיכך הניחו מקום פנוי חצי טפח מכאן ומכאן ולא הוצרך למקום פנוי לארכו של ארון כשיש מקום שילוט לרחבו ולפי זה צריך לומר ג"כ לר"מ עמודים מבפנים הוו ולר"י עמודים מאבראי הוו קיימי ואיפכא ממאי דקאמר בהשותפין שם אליבייהו: