פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ח:ג:א

מתני' צהלת סוסים. צנף סוסים קרוי צהלה בלשון המקרא:

הגפת תריסין. הכאת מגינים זו בזו להשמיע קול ולאיים על שכנגדם:

ושפעת. לשון ריבוי:

הקלגסים. חיילות. והרמב"ם פירש העמדת השרביטין שראשיהן עקומין והם מקלות מכין בהן האבנים וע"י כך קופצין ומכין בקרסולי האנשים והסוסים ומפילין גבורתן וכחן:

והם נפלו עמו. ובנוסחת הבבלי מוסיף בני עמין באו בנצחונו של שובך מה היה סופו לסוף נפל בחרב ונפלו עמו:

זה מחנה הארון. בגמ' מפרש: