פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ז:ז:ב

גמ' לא כן כו'. אמתני' פריך דקתני המלך יושב בעזרה דהא תני ר' חייא אין ישיבה בעזרה כו' ור' אמי בשם ר"ל מוסיף דאפי' למלכי בית דוד לא היתה ישיבה דמפרש קרא דדוד כדלקמיה:

תיפתר. להמתני' לא שהיה יושב ממש אלא שסמך לו בכותל וישב לו בעמידה שיש בה סמיכה וכעין ישיבה היא ומותר בעזרה ובבבלי מפרק לה דבעזרת נשים הויא:

והא כתיב ויבא וגו'. אר"ל פריך דקאמר אפילו למלכי בית דוד אין ישיבה:

יישב עצמו בתפל'. לא ישב ממש אלא שיישב עצמו לכוין דעתו בתפלה לפני ה':

תמן תנינן. קושיא היא דהרי תנינן בסוף פ' תמיד נשחט גבי הפסח נשחט בשלש כיתות וכשגמרו יצאת כת הראשונה כו' והשלישית במקומה בעזרה וקס"ד דישבה בעזרה כמו דקאמר ישבה בכת הראשונה:

מה תנינן ישבה לה במקומה. בתמי' דלא תני הכא ישבה אלא במקומה דקאמר עמדה לה במקומה קאמר: