פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ה:ו:ב

גמ' אימתי היה איוב. פליגתא דתנאי נמי בבבלי בתרא דף ט"ו:

אשר חכמים יגידו. ודריש לה לעיל פ"ק על ראובן ויהודה שהודו ולא בושו:

העמיד תייש אחד לנגדו. ובתוך כך יציל צאנו כך הקב"ה נתן איוב לענין שלא יקטרג על ישראל:

יסגירני אל. בכיון הסגירו ביד עויל:

ומגדולי פמליא. מגדולי שריו ויועציו:

הדא קוא דכאיב הירא וגו'. זה איוב דכתיב ביה איש תם וגו':

ולמה זה הבל תהבלו. כדאמר בבלי שם איזהו דור שכולו הבל הוי אומר זה דורן של שפוט השופטים:

שהיו נוטלים מעשר בגרנות. כלומר מקבלי שוחד להטות דין:

אהבת אתנן וגו'. פסוק הוא בהושע כלומר כדמצינו דגם הנביא היה מוכיח להם כן:

בימי מלכות שבא היה. ובא גם גדוד מכשדים עליו:

בימי מלכות כשדים. ובא גדוד גם משבא עליו:

מעולי גולה היה. וגר היה ורבי יוחנן קאמר דישראל מעלי' הי':

. לפום כן. הואיל דסבירא ליה לרבי יוחנן דישראל ממש היה לפיכך למד ממנו הלכות אבל לקמיה דצריך לקרוע מעומד כמו שעשה איוב:

תני ר"ח. דסבירא ליה כהני תנאי דלעיל דגוי היה:

תמן אמר. לעיל בריש הסוגיא: