פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ה:ד:ב

גמ' לקטן. כקטן שמקרא את ההלל דתנן בפ"ג דסוכה מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרים וכן ענו אחרי משה על כל דבר ודבר:

לגדול שהוא מקרא את ההלל. לציבור להוציאן ידי חובתן שעונין אחריו ראש הדבר כדאמר התם ואם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה וכן ענו אשירה אחר כל דבר ודבר שאמר משה ובבבלי מהפך הגירסא דברי רבי עקיבה לדברי רבי אליעזר וקאמר התם טעמייהו דכולא עלמא מלת לאמר דרשי מר סבר לאמר אמילתא קמייתא ומר סבר לאמר אכל מילתא ומילתא:

היה מוטל עולל כו'. כדדריש בבבלי שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז עולל גדול מיונק:

במקהלות. כשנקהלו על הים:

ממקור. אם אותם שבמקור:

את רועה הצאן אין כתיב כאן. דלא הוי קאי אלא על משה:

אלא את רועה צאנו. לרבות:

מלמד כו'. כלומר שעל כלן שרתה רוח הקדש ואמרו כלם שירה כמשה: