פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ה:ב:ב

גמ' רבי יוסי ברבי בון אמר רב ושמואל. פליגי בזה אליבא דר"ע:

בין בתרומה בין בחולין אמר ר"ע. דשני עושה שלישי והאחר אמר דדוקא בתרומה קאמר ר"ע:

ולא ידעין. כך שמעתי סתם דרב ושמואל פליגי בה ואין אנו יודעין מי אמר זה דבין בחולין כו' רב או שמואל:

מן מה דאמר כו'. אלא מדאשכחן דאמרי בשם רב דקאמר השלישי בא מחמת השרץ כלומר שלישי דאיירי ביה ר"ע מחמת השרץ הוא דאקרא קאי דכתיב אשר יפול מהם אל תוכו וגו' ואשרצים דכתיבי לעיל מינה דהכלי חרש נגע בשרץ והוי שני ומטמא עוד שלישי וקרא סתמא כתיב ואפילו בחולין מיירי:

הוי אומר הוא דו אמר כו'. ש"מ דרב הוא דאמר אליבא דר"ע דאפי' בחולין עושה שני שלישי:

מתני'. דמסכת טבול יום פליגא על רב דקאמ' דאשכחן שלישי בחולין:

אוכל מעשר שהוכשר במשקה. וראוי לקבל טומאה:

טבול יום או ידים מסואבות. דהן שניות לטומאה:

מפרישין מהן תרומת מעשר בטהרה. ואע"ג דהאי מעשר טבול לתרומת מעשר שבו דדינו שוה לתרומה משום דקי"ל חולין הטבולין לחלה לאו כחלה דמו אלא כחולין הן:

מפני שהוא שלישי. האוכל ואין שלישי בחולין וקשיא לרב דסתם מתני' הוא וכדאמרינן בעלמא סתם מתני' ר"מ וכולהו אליבא דר"ע:

פתר. לה רב דשאני התם דלהקל הוא דאמרו בידים מפני שהן מדבריהן מגזירת י"ח דבר והילכך אין עושין שלישי בחולין:

והא תנינן טבול יום. התם דמדאורייתא הוי שני ואין עושה ג' בחולין:

תיפתר בטבול יום בית הפרס. שנטמא בטומאת בית הפרס דהוא נמי מדבריהן:

ואפי' תימר בטבול יום ד"ת. שנטמא בטומאה מן התורה מיירי ושאני טבול יום דלא הוי שני מן התורה אלא לתרומה ולחולין טהור לגמרי הוא:

דכתיב טהור טמא. בחד קרא במים יובא וטמא עד הערב וטהר ודרשינן טהור לחולין מבעוד יום אע"פ שלא העריב שמשו ולתרומה משתחשך הוא דטהור:

התיב ר' חגיי כו'. מנא לך למידרש הכי דילמא כולי קרא בתרומה איירי והא דקרי ליה טהור למגע תרומה וטמא באכילה עד שיעריב שמשו:

כלים אמורים בפרשה. כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וגו':

אית לך מימר כו'. בתמיה וכי שייכא אכילא בהו אלא על כרחך דקרא אתייא לחלק בין תרומה לחולין: