פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ד:ה:ד

ביאת פסולין מנין שהיא פוסלת. מן הכהונה:

מה אנן קיימין. כלו' מהיכא ילפת לה שאר פסולין:

אם כאשת איש. ומינה ילפת לה:

חמורה היא. לא מצינן למילף מיניה לשאר פוסלין דחמורה היא דבכרת:

אם כאלמנה לכ"ג. אם מינה ילפת לשאר פסולין:

כבר כתיב והביא וגו'. כלומר דשאני אלמנה לכ"ג דלאו אשתו כלל מיקרי כדאשכחן דממעטינן לענין השקאה מוהביא האיש את אשתו דאינה ראויה לקיימה:

הצד השוה שבהן. כלו' דילפינן ממה דמצינו הצד השוה שבהן דהרי זרען פסול דמא"א ממזר הוא ומאלמנה לכ"ג חלל כדכתיב ולא יחלל זרעו אף כל שזרעי פסול ביאתו פוסלת מן הכהונה:

ואילו הן כו'. מפורש ביבמות שם:

כל שזרעו פסול. לאפוקי מצרי ואדומי שני:

כל שאת מותר בבתו כו'. ולאפוקי גר עמוני ומואבי דמותר בבתו אין ביאתו פוסלת מן הכהונה ולר' יוסי פוסל דמקצת זרעו פסול הוא וכמפורש שם:

סליק פירקא בס"ד