פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ד:ג:ב

גמ' אל תשג גבול עולם. למעוברת חבירו קדריש דגבול ראשונים הוא:

ובשדה יתומי' אל תבוא. למינקת חבירו דהטעם משום ולד הוא שמא יתעכר החלב כדאיתא בבבלי פ' החולץ דף מ"ב:

ובכל הדברים ר"מ קונס. בעי' היא אם בכל מקום ששמענו לר"מ דא' בעלמא לכתחילה לא משום גזירת חכמים ואם עברה על גזירת חכמים אם קניס לה ר"מ נמי כדהכא:

נשמעינ'. לזה מן הדא דתנן פ' מצות חליצה בחליצת קטנה דכשירה לר"מ בדיעבד וכדפרישית שם לפי גירסא דהאי תלמודא:

סתם. ולא בשמיה דר' יוחנן:

דר"מ היא. הא דקתני דוקא בדיעבד כשירה דס"ל אין חולצין כו' לכתחילה אבל לרבנן אפי' לכתחילה וה"נ גזירה דרבנן בעלמא היא כמפורש שם דהוקשה אשה לאיש אסמכתא בעלמא היא לר"מ וש"מ דלא קניס ר"מ בשארי דברים דאמרי בהו דלכתחילה לא: