פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ג:א:ב

גמ' כתיב ולקח הכהן וגו' והניף את המנחה וכי על ידו. בלבד הוא מניף ולא על ידה כו' דהא צריך נמי ידה דקי"ל תנופה בבעלים דגמר יד יד משלמים והתם כתיב ידיו תביאנה:

אלא מכאן שהוא נוטלה מתוך כלי חול. שהיתה שם המנחה כדאמרינן בריש פ"ב ועלה קאי ולקח הכהן וכשנותנה בכלי שרת מניח כהן את ידו תחתיה ומניפה והוי נמי תנופה בבעלים:

ואין הדבר כאור. דדבר מכוער הוא שיתן הכהן ידו תחת יד האשה:

מביא מפה. להפסיק בין ידו לידה:

ואינה חוצץ. בתמיה:

ומביא כהן זקן. ולעולם בלא מפה דבזקן אין הדבר מכוער כ"כ:

והדר קאמר ואפי' תימר. כהן ילד ואין חוששין שאין יצה"ר מצוי לשעה מועטת כזו:

שני כהנים מניפין על ידיה. בשבילה: