פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה ב:ב:ז

תמן תנינן. סוף פ' ג' דיומ':

שזרחה החמה. והגיע זמן ק"ש לכל:

אל"ף בי"ת. בראשי תיבות של הפרשה:

והא תני בכתב שבו כאן כתב שכאן כו'. שהיה כותב במגילה ורואה בכתב שבטבלא אלמא דכל הפרשה כתובה עליה:

פתר לה באל"ף שכאן מאל"ף שכאן כו'. כלומר לעולם ר"ת כתוב בה ועל התחלת התיבה היה רואה ממה שכתוב בטבלא. ובבבלי שם מסיק דבסירוגין היתה כתובה תחלת התיבות אם לא שכב ואחריו ראשי תיבות וכו':

תני ר' הושעיא. ופליג דכל הפרשה היתה כתובה:

ולמה מים ועפר וכתב. בסוטה:

מים כו'. שתשים לב לאלו הדברים ותודה: