פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה א:ד:ג

ר"מ. היה רגיל לדרוש בבה"כ של חמת כל לילי שבת. חד זמן עני דריש. היה שוהה הרבה בדרשה:

אזלת. ורצת לכנוס לביתה ומצאה נר שכבה:

הן הוייתה. היכן היית:

מכך וכך. כך וכך יבא עלי שאין את נכנסת לבית עד שתלך ותרוק בפני הדורש. ועבד גרמי'. עשה את עצמו כאלו חושש בעיניו:

מגירתא. השכנות:

הא ענייתיך. הגיע העת והעונה שתוכל לבא לביתך עשי עצמך כיודעת ללחוש ומתוך כך תרוק בעיניו לעשות רצון בעלך:

חכמה את. יודעת את ללחוש על עין ומתוך אימתו עליה השיבה לא:

אמר לה. אע"פ כן מה איכפת לך תרוק ז' פעמים בעיני ואז יהיה טוב לי:

מן דרקקת. לאחר שרקקה:

לא הוינן מייתי. וכי לא היינו מביאין אותו להלקות על הספסל עד שיתרצה וירצה לאשתו: