פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה א:י:ד

כתיב ויקונן וגו'. איידי דדריש בענין גמילות חסד נקט לה הכא:

לא מסתברא דלא ללמד בני יהודה קינה גרסינן. כלומר לא היה לו לומר אלא ללמד קינה ומאי קשת דקאמר. א"נ דמתמה וכי מה צריך עכשיו לקשת כדמסיק:

מי היה. כלומר מי היו אז המתגרים בישראל דהמלחמה בפלשתים לא היתה נגד ישראל אלא לפגוע מדת הדין בשאול:

מ"ד ספר בראשית ניחא. דהוא ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים ורמוז שם כי במות הצדיקים השונאים באים ומתגרים כדאמר בב"ר למה פרשה זו סתומה לפי שנסתמו עיניהן מהצרו' כשמת יעקב:

חומש הפקודים. דכתיב ביה תמות נפשי מות ישרים:

מה מלחמה כו'. היכן רמוז זה וקאמר כדדרשינן ובני ישראל וגו':

הדא הוא דכתיב לעמרמי וגו'. ולעיל קחשיב להו ולמה הוזכרו אלא ללמד שחסרו מהן ארבע משפחות ובימי דוד חזרו כדלקמן:

שגמלו לצדיק חסד. ששם גמלו חסד והוי כאלו מת שם: