פני משה על תלמוד ירושלמי שבועות ב:ג:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Shevuos 2:3:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shevuot 2:3:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' כתוב א' אומר את משכן ה' וגו' וכתוב א' אומר את מקדש ה' וגו' הא כיצד. שני כתובים הללו למה:
כדי ליתן חלק. כדי לחלוק בין המיטמא בפנים להמיטמא בחוץ:
מיטמא בפנים עד שישהא כדי השתחויה מיטמא בחוץ עד שיכניס ראשו ורובו כצ"ל ובספרי' נתחלף בטעות:
נטמא בפנים ונכנס לפני ולפנים. מהו אם בעינן שיעור כדי השתחויה או לא אם כמיטמא בחוץ מדמינן לה ובהכנסת ראשו ורובו חייב או דילמא כיון דסוף סוף נטמא בפנים הוא עד דשהא כשיעור בעינן:
נשמעינה מן הדא. דתנינן השתחוה או ששהא כדי השתחויה ולא מחלק בין נכנס לפני ולפנים או לא:
וכיון ששהא לאו כמי שהכניס ראשו ורובו. כלומר אי ס"ד דפנים כלפי לפני ולפנים כחוץ מדמינן לה א"כ קשיא אמאי תנינן סתמא או ששהה כדי השתחויה הא זימנין משכחת לה דאפילו בלא שיעור השתחוי' אלא בשהא מעט שהוא כדי הכנסת ראשו ורובו חייב וכגון שנכנס לפני ולפנים דבשהי' כל שהוא מתחייב:
ותימר וכו'. ואמרת דלעולם בשיעור כדי השתחוי' משערינן ולא בשיעור הכנסה לפני ולפנים:
וכא. א"כ ש"מ דה"נ אפי' נכנס הוא לפני ולפנים עד שישהא כדי השתחוי':
היך עבידא על איזה מהן מתחייב. כלומר בכה"ג אם נטמא בפנים ולא יצא לחוץ או נכנס לפני ולפנים על איזה מהן מתחייב על הראשונה שנטמא בפנים מביא הוא קרבן או על האחרונה שלא יצא או שנכנס לפני ולפנים ונפקא מינה כגון שהזיד בכניסה לפני ולפנים או שלא לצאת לחוץ שאין חיוב קרבן על המזיד:
אמר לון ר' יוסי אמר ליה צא ותימר על הראשונה. בתמיה כשנטמא אומרין לו צא לחוץ וא"כ עיקר החיוב אחר שנטמא הוא על שלא יצא לחוץ והיינו על האחרונה: