עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני משה על תלמוד ירושלמי שביעית

פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית ז:א:ח

Penei Moshe on Yerushalmi Sheviis 7:1:8 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8) · פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text

Open in the reader →

תמן תנינן. (בפ"ג דעוקצין):

לולבי זרדים. הם הענפים רכים שיוצאין בעת שהאילנות מלבלבין והקצוות הרכים מהן יש שכובשין אותן בחומץ או במים ומלח ואוכלין אותן:

ושל ערלה. ממיני הצנון הוא:

ועלי לוף שוטה. כדפרישית במתני':

למה לפי שהן מרין. ואינן חשובין אוכל עד שיוצא מהן מרירותן:

ותורמוסין לאו מרין אינן. עד שישלקו אותן ואמאי מטמאין טומאת אוכלין בתחלה. ומשני שאני תורמסין שעיקרן הן נזרעין לאוכל אדם אבל אלו לאו אוכל אדם מיקרו עד שימתקו:

לא צורכה דלא שמעינן וכו'. כלומר לא צריכה דקמיבעיא לן אלא הא אם שמעינן נמי שאין קדושת שביעית חלה עליהן עד שימתקו דלא הוו אוכלין לענין שביעית מקודם שימתקו כמו לענין טומאה: