פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית ד:ב:ט
Penei Moshe on Yerushalmi Sheviis 4:2:9 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 4:2:9) · פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →טיוב בזמן זה מהו. אם גזירת חכמים במקומה עומדת ואפי' בזמן הזה:
ולא שמיע ר' ירמיה שהוא לוקה. וכי לא שמע מה שאמרו דאם עבר על דברי חכמים לוקה מכת מרדות וכן אמרו שהוא פסול לעדות וכי לא שמע גם לזה ומ"ט מיקל בזמן הזה וחזר ואמר. ר' יוסה אין דודאי שמע אלא כאינש דשמע מלה ומחשי עלה והוא מפלפל למה נחמיר כ"כ בשביעית בזה"ז ולפיכך סבר מימר שרי ולא דשרי להדיא:
א"ר חזקיה אתתבת קומי ר' ירמיה דאמרי וכי איזה ב"ד עמד וביטל. כצ"ל הקשיתי לפניו דמהיכי תיתי דנתיר וכי איזה ב"ד עמד אח"כ שביטל גזירה הראשונה שגזרו דאם טייבה אסור לזורעה והרי אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ומנין ואיזה בית דין שמבטלו בזה"ז:
חייליה דר' חזקיה. צ"ל דהא הראיה היא מדלקמיה שהתקנה הראשונה במקומה עומדת כדמתיב ליה ר' חזקיה ור' ירמיה הא סבר מימר שרי וכן הוא בהדיא בסנהדרין שם דר' ירמיה סבר מימר בטל הדין בטלה גזירתא ור' יוסי פליג עליה כדלעיל וס"ל כר' חזקיה דלעולם הגזירה עומדת עד שיעמוד ב"ד אחר ויבטלה ומייתי סייעתא לר' חזקיה ור' יוסי מן הדא דגרסינן לקמן בפ' בתרא דתרומות:
בת ישראל שבאת להדליק מן הכהנת טובלת את הפתילה. שלה בשמן שריפה ומדלקת ואף ע"פ דשמן שריפה והוא שמן של תרומה שנטמא ועומד לשרפה אין רשות להדליק אלא הכהן או לבת ישראל שניסת לכהן הרי היא ככהנת לענין זה ואם בת ישראל אחרת נכנסה לביתה או לכהנת ממש והיא בבית אביה. ורוצה להדליק את הפתילה יכולה היא לטבול בתוך שמן שריפה שדולקת שם ומדלקת את שלה וכדמפרש ר' חונא לטעמא:
שעת משלחת זאבים היתה. והתירו מפני הסכנה. שלא תכשל באישון לילה ולפיכך אמרו שיכולה היא לטבול את הפתילה בשמן שריפה כדי להדליק ולהאיר לה בהליכתה:
ולא עמד ב"ד וביטל. כלומר ואע"פ שלא היה זה אלא לפי שעה נשארה התקנה כמו שהיתה ולא בטלוה אח"כ ולאסור וא"כ כמה דתימר תמן לא עמד ב"ד וביטל ואף דלקולא היא והכא נמי לא עמד ב"ד וביטל ומכ"ש הוא דלחומרא היא: