פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית ג:ו:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Sheviis 3:6:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 3:6:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' ר' קריספא וכו' באיסור שני פרקים היא מתניתא. הא דקתני אין בונין המדרגות בערב שביעית היינו דווקא למשנה הראשונה שאסרו כל מלאכות שאסורין בשביעית גם בתוספת שביעית כמו ששנינו בשני פרקים הקודמין דבשדה האילן אין חורשין אלא עד העצרת ובשדה לבן עד הפסח אבל למשנה אחרונה והוא לאחר שבא ר"ג וב"ד והתירו באיסור שני פרקים הראשונים כדאמרינן בריש מכילתין ואין איסור בתוספת שביעית כ"א בזמן המקדש מותר גם לבנות המדרגות בערב שביעית בזמן הזה:
תני וכו'. כלומר וראיה לזה כמו דתני בתוספתא (בפ"ג). ושם לא גריס לר' יודא אלא כך היא שנויה ר' נחמיה אומר אין בונין מדרגות על פי גאיות בערב שביעית ובשביעית סומך להן עפר ונותנן ע"פ גאיות. ובספרי דפוס כתוב שם ר' נחמיה אומר בונין וט"ס הוא וכדגריס הכא בהדיא אוסרין:
לא באיסור שני פרקים. כלומר וכי לא מיירי בהתוספתא באיסור שני פרקים דהא לא קתני טעמא מפני שהוא מתקנן לשביעית אלא משום איסור תוספת שביעית גרידא קתני והכי נמי במתני' באיסור שני פרקים מיירי והא דמסיים התנא מפני שהוא מתקן לשביעית משום דבא להשמיענו טעמא דאיסור תוספת שביעית שכל מה שנאסר בתוספת שביעית הכל מפני שכמתקן לשביעית הוא:
ר' שמאי בעי. על האי אוקמתא דר' יוחנן ויש כאן חילופי השיטות שנתחלפו מענין לענין בספרים וטעות דמוכח הוא וכצ"ל בקושיא דר' שמאי אם באיסור שני פרקים בהדא תנינן אבל הוא בונה בשביעית משפסקו הגשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית ומה שכתוב כאן שייך לקמן בקושיא דמקשה הש"ס על הא דרבי שמאי אם בהיתר שני פרקים בהדא תנינן לחרוש מותר ולבנות אסור וה"פ דר' שמאי מקשה במאי אוקימתא באיסור שני פרקים אי הכי קשיא בהדא תנינן אבל הוא בונה בשביעית וכו' בתמיה. והרי בזמן איסור תוספת שביעית היה נוהג גם במוצאי שביעית כמו בערב שביעית כדדרשינן להאי מאן דאמר והוא רבי עקיבא דיליף לה מקרא בחריש ובקציר תשבות אין צריך לומר של שביעית וכו' וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית כדאייתינן לעיל בריש מכלתין וא"כ כל שנעשה בשביעית לצורך מוצאי שביעית אסור הוא:
אלא בהיתר שני פרקים. מיירי במתני' לאחר שהתירו ר"ג וב"ד לתוספת שביעית ואפ"ה אין בונין בערב שביעית כדמפרש ר' מנא לטעמא לקמן:
ופריך הש"ס אם בהיתר שני פרקים בדא תנינן לחרוש מותר ולבנות אסור. בתמיה דהא אמרינן לעיל דלר"ג וב"ד שביטלו איסור שני פרקים מותר לחרוש בערב שביעית עד ר"ה וא"כ אמאי אסרו כאן לבנות המדרגות בערב שביעית:
א"ר מנא יאות א"ר שמאי. דלעולם בהיתר שני פרקים מיתוקמא המתני' ודקשיא לך מ"ש דלחרוש מותר ולבנות אסור היינו טעמא:
הדא קדמיתא לחרוש מותר. כלומר הא דאמרינן לעיל דלחרוש מותר בתוספת שביעית לפי משנה האחרונה מפני דבחרישה תלינן שהוא מתקינן להשדות בשביל מוצאי שביעית ולא בשביל שביעית דכ"ע ידעי שאסור לזרוע ולחרוש בשביעית ולא אתו למטעי בה והרואין שזה חורש בערב שביעית יאמרו ודאי בשביל שנה שאחר השביעית הוא חורש עכשיו כדי למהר הזריעה לאחר שתעבור שנת השביעית:
לבנות אסור. אבל לבנות בערב שביעית אסור מפני שיאמרו שזה הוא מתקינן למדרגות לצורך שביעית שאם דעתו לצורך מוצאי שביעית מפני מה הוא מקדים לתקנן בערב שביעית הלא אף בשביעית עצמה יכול הוא לבנות בשביל מוצאי שביעית ושמא בתוך הזמן יחזרו ויתקלקלו אלא ודאי לצורך שביעית הוא עושה והלכך אסרו לבנות בערב שביעית:
מתניתא לא אמרה כן. כלומר דהדר הש"ס ודחי לטעמא דקאמר ר' מנא דליתא וכדדייקינן ממתני' דהא לא אמרה אלא אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים וכו' ואי ס"ד כטעמא דידך דלחרישה התירו בערב שביעית משום דלא אתו למטעי שחורש עכשיו כדי לזרוע בשביעית שהכל יודעין שאסור לזרוע בשביעית וא"כ גם בלבנות מפני מה אמרו דדוקא משפסקו הגשמים מותר לבנות לצורך מוצאי שביעית אבל קודם לא הא לא אתי למטעי ולומר שמתקן המדרגות שיהא נוח לו לירד לתוך השדה שבגיא לחורשה ולזורעה בשביעית אלא מה שהוא מתקן לצורך מוצאי שביעית עושה וא"כ לכל הפחות נתיר לו לבנות אף קודם שפסקו הגשמים אלא ע"כ לא מיתוקמא מתני' אלא בזמן איסור שני פרקים והא דהקשה ר' שמאי דא"ה אף לצורך מוצאי שביעית יהא אסור משום תוספת השביעית שלאחריה הא בלא"ה לאו קושיא היא דלא אסרו בתוספות שלפניה ושלאחריה אלא בעבודה שהיא בגוף השדה כדדריש מבחריש ובקציר וכו' אבל לבנות המדרגות לא חששו לאסור כל זמן שנוכל לתלות דלצורך מוצאי שביעית הוא עושה ולא לשביעית וכגון שפסקו הגשמים וכדפרישית במתני':