פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית ב:ז:ו
Penei Moshe on Yerushalmi Sheviis 2:7:6 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sheviit 2:7:6) · פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →אתיא דר"ש כרבנן דלקמן וראב"י לשיטתיה אזיל:
דתנינן תמן. (בפ"ק דמ"ק) וגרסינן להאי סוגיא התם. ראב"י אומר מושכין את המים מתחת אילן זה לתחת אילן זה דליכא טירחה יתירה ובלבד שלא ישקה את כל השדה וחכמים מתירין:
ר' מנא אמר לה. להא דלקמן סתם ולא בשם שמואל ור' אבין קאמר לה בשם שמואל:
בסתם חלוקין. כלומר הא דפליגי בו שקצת כל השדה לא תוקמי לאילנות בשהן נטועין מרווחין ולא כשהן נטועין רצופין זה אצל זה פליגי אלא בסתם שהן לא כמרווחין ולא כרצופין אלא כדמסיק ואזיל:
מה אנן קיימין. פלוגתייהו אם בנטועין מרווחין ד"ה אסור להשקות שדה ביניהן דכיון שיש ריוח הרבה ביניהן אינו נראה כמשקה לצורך האילנות שלא יפסידו אלא כמשקה השדה עצמה וזה אסור בשדה של אילנות:
אם בנטועין רצופין אף ראב"י מודה דמשקה להשדה ביניהן שניכר שלצורך האילנות הוא משקה:
אלא כי אנן קיימין. פלוגתייהו בנטועין מטע עשר אילנות למקום בית סאה דמר משוי להו כמרווחין ומר משוי להו כרצופין:
ובעי הש"ס הא לרבנן דאמרינן דמודו במרווחין הרבה דאסור להשקות השדה שביניהן מהו שמותר להמשיך המים מאילן לאילן וקאמר דנילף הדא דרבנן מן הדא דראב"י כמה דלדידיה במרווחין דיליה להשקות השדה ביניהן הוא דאסור דהא איהו דאוסר במטע עשר לבית סאה משום דעביד להו וא"כ מה דמתיר להמשיך אף במרווחין דלדידיה מותר וה"נ לרבנן אפי' במרווחין ממש:
לא כן סברינן מימר. השתא פריך על הא דקאמר אתיא דר"ש דהכא כרבנן דהתם והא לא כן סברין למימר דגם לרבנן במרווחין אסור והרי עפר לבן שבין האילנות וכי לא אף במרווחין ג"כ מתיר ר"ש להרביץ דהא סתמא קאמר מרביצין בעפר לבן וא"כ לא אתיא כרבנן דהתם:
אלא כאן בשביעית כאן במועד. השתא לא צריכא לן לאוקמי לדר"ש כרבנן בכל מילי דסברי התם אלא לענין השקאת השדה בלחוד הוא דאמרן דר"ש מתיר הכא כמו דרבנן שרו התם כך ר"ש הכא ולעולם יש חילוק בין שביעית דכאן למועד דהתם וראב"י מחמיר אף בשביעית וכשישתיה במועד דהתם: