פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ט:ג:ג

ר"ע אומר לעולם הן ה' וכן לדורות. דקסבר כ"ע היו פורשין ביום הג' לפני הלילה וה' עונות שלימות בעינן ויש כאן ליל ד' ויום ד' ליל ה' ויום ה' וליל ו' אבל יום הו' לא מן המנין הוא דאף על גב שכבר מלו הה' עונות שלימות היינו לענין שאם תפלוט ודאי טהורה היא אבל מ"מ הי' צריכין לפרוש ביום הג' קודם הלילה בכדי שתוכל לטבול קודם לילי השבת ויהיה לה הערב שמש כדלעיל וכן לדורות ילפינן דה' עונות שלימות בעינן:

תמן תנינן וכו'. בפ"ח דמקואות וגריס בדברי ר"א בן עזריה ביום הג' טהורה ושאר דברי הפלוגתא דידהו מבוארין הן מהאי דלעיל ודברי ר' ישמעאל כעין האי דאמר ר' יוחנן אבל לדורות או בארבע או בו' כדפרי' ופעמים שהן ה' דקאמר כגון ששמשה בתחלת יום רביעי שפליטתה טמאה עד תחילת ליל שבת ומכאן ואילך טהורה:

ר"ע אומר לעולם הן ה'. כדפרי' לעיל דה' עונות שלימות בעינן לדידיה ואם יצאת לה ממקצת עונה הראשונה כגון ששמשה בתוך ליל ד' נותנין לה ממקצת עונה הו' והיינו ממקצת יום הו' שהיא עונה הו' לפי חשבון אלא כדי להשלים ה' עונות שלימות א"כ אם פלטה בתחלת יום הו' טמאה דאכתי לא מלו ה' שלימות ולאחר כאן כשכלו הה' שלימות אם תפלוט אפילו בו ביום טהורה והא דפירשו קודם ליל הרביעי כדפרי' לעיל שעשו כך כדי שיכלו הה' עונות שלימות מקודם בכדי שיטבלו קודם הלילה ויהיה להן הערב שמש:

הא ר' ישמעאל וכו'. כלומר הא וודאי דלכ"ע או יום או לילה עונה. הוא דחשיב ומה ביניהון עונות שלימות ביניהון וכו' וכדפרי':

ותני כן. לר"ע אם נכנסה מקצת עונה מן היום או מן הלילה קודם ששמשה ואח"כ שמשה משלימין לה מקצת עונה של ו' עד שיכלו ה' עונות שלימות ואם פלטה בתחלת מקצת העונה הו' טמאה ואח"כ טהורה כדאמרן:

יום ולילה עונה. אין עונה אא"כ יש בה מן היום ומן הלילה ומקצת עונה זו ככולה כדלקמן:

ותני כן. אליבא דר"א בן עזריה דס"ל פולטת ביום הג' טהורה ומקצת היום ככולו פעמים יש שם יום וכל שהוא מן היום והיא טהורה וכו' כדמפ' ואזיל:

היך עבידא. כגון אם שימשה ע"ש קודם לשקיעת החמה ופלטה במוצאי שבת לאחר שקיעת החמה יש כאן יום שלם וכל שהוא מקצת מיום הו' ומקצת מיום הא' וה"ז כפולטת ביום הג' לשימושה והיא טהורה:

שימשה את ביתה ע"ש לאחר שקיעת החמה. אפילו פלטה באחד בשבת אלא שהיה קודם לשקיעת החמה הרי יש כאן שני ימים יום השבת ואחד בשבת אבל חסר הוא כל שהוא ולא הויא פולטא ביום הג' והיא טמאה וקמ"ל דיום ולילה הוי עונה אחת ומקצת מיום זה ומקצת מיום זה הרי הוא ככולו ואם לאו אפי' יש כאן שני ימים אלא שחסירין הן אפילו מקצת טמאה:

אמר ר' יוחנן מדברי כולם. נלמד דכשהיו טבילי יום קיבלו ישראל את התורה והך דר' יוחנן פליגא אהא דר' יוחנן דלעיל דקאמר כל מי שפי' בג' וכו' ואם פלטה ביום הו' טהורה ואפילו לאלו שהחמירו על עצמן וסברי דה' עונות שלימות בעינן וכן למי שפירשו ברביעי וכו' כדלעיל וא"כ היה להם שהות לטבול קודם הלילה ולהיות להם הערב שמש וצ"ל דאמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן והאי מאן דאמר סבירא ליה דפליגי אימת עבדו פרישה דלר' אלעזר בן עזריה סבירא ליה כרבנן דר' יוסי דבה' עבדו פרישה וא"כ כל שפלטו בכל יום הו' היו טמאות ולא יכלו לטבול עד הלילה שאז אם יפלטו טהורות ור' ישמעאל סבירא ליה כר' יוסי דבד' עבדו פרישה אבל לא בהשכמה ואם כן אלו שלא פירשו עד סמוך לליל ה' לא היה להם אלא ד' עונות שלימות עד תחלת לילי שבת ור"ע נמי סבירא לי' בד' עביד פרישה אבל כולם פירשו בהשכמה מיד שציוה להם משה והיה להם ה' עונות שלימות עד תחלת לילי שבת והשתא לכ"ע לא היו יכולין לטבול קודם הלילה ולא טבלו אלא בלילי שבת והיו טבולי יום כשקיבלו את התורה:

הדא דאת אמר בנשים שהן הן היו טבולי יום כדאמרן אבל באנשים כבר טהרו בהערב שמש דהא כתיב וקדשתם היום ומחר וגו' וא"כ אפי' למ"ד בה' הוא דעביד פרישה היה להם שהות לטבול ולהעריב שמשן:

זו דברי ר"א בן עזריה וכו'. לכל חד וחד כדאית ליה בזמן הפרישה אבל חכמים אומרים עד ג' ימים ולא עד בכלל וכדפרי' במתני' דג' עונות שלימות הוא דבעינן ומכאן ואילך הש"ז היא נסרחת ואין פליטתה מטמאה ולדידהו סבירא להו כמאן דאמר דבה' עביד פרישה ובהשכמה והיה להם ג' עונות שלימות עד תחילת לילי שבת והיו הנשים טבולי יום:

מה תורת הזב עד ג' ימים. כלומר דהא קי"ל דהזב מטמא בראיות והזבה בימים מיהו תורתו עד ג' ימים הוא כדתנן בפ"ק דזבים ראה אחת היום ושתים למחר וכו' ה"ז זב גמור ולאפוקי אם הפסיק יום אחד בין הראיות ואח"כ ראה ראיה ג' אין בו תורת הזב וש"מ מיהת דעד ג' ימים היא תורתו והיינו ג' עונות היום והלילה ולמחרתו שאם ראה בהן אחת היום ושתים למחר או שתים היום ואחת למחר הרי זה זב גמור אף תורת שכבת זרע עד ג' ימים והיינו בג' עונות כדפרי':