פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ח:ב:ג

הדא דאת אמר בהין גוויא. בזו הקליפה הפנימית של הגמי אבל בהחיצונה ועושין ממנו סביבות הנפה והכברה כדי לעשות שני בתים לנפה ולכברה מפני שהוא קשה ואינה ראויה לתלאי:

תני. בתוספתא פ"ט וכן להא דלקמן:

הוצין. שעושין מהן מסיפס למחיצה:

הדא דאת אמר באילין שהן רכות וראויות לעשית מהן אוזן אבל באלו הקשות כדי לעשות צפירה והיא שעושין סביבות הכפיפה למעלה לשפה:

כלי נצרים. סיב שעושין ממנו כלי נצרים:

תורי דקל. הן השורות שסביבות הדקל והוא כעין הסיב:

זמורות. של עצי הגפנים:

אם לבהמה. כשהן רכות וראויות למאכל בהמה:

כשיעור העצים שהוא אם לתקן כל שהן ואם להיסק כדי לבשל ביצה קלה:

לנשבין. סביבות הנפה לחזק אותה:

זיפי חזיר. הן הנימין מהשדרה של חזיר ועומדות שורות שורות:

באילין רכיכתא. שהאחת אינה ראויה לרצענין כעין שעושין בראש החוט של התפירה אא"כ היא קשה:

חשבון חמש. אם הוציא הגרעינן לחשבון שיעורן בחמש משום שבחמש ראויין הן לסימן החשבון כדרך שעושין לסימן האחת הראשונה היא סימן לעשיריות והשניה הוא למאות והשלישית לאלפים והד' לרבבה והחמישי' למאה אלפים ומכאן ואילך א"צ לסימן אלא חוזרין וכופלין:

אם להזייה של אפר פרה שמזין באזוב והן ג' גבעולין: