פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ז:ב:כג

ההן דגזע ספוג או הגמי או הקרולין. מיני קוצים יש בהן משום קוצר ומשום נוטע לפי שמתגדלין ע"י כך:

כוסבר. גליינדר"א:

או כרתין וכו' או טריקסמין או בשומין או נענע חייב וכו'. טריקסמין ונענע מוזכרין הן במס' כלאים והן מיני ירקות:

עציץ נקוב. שהוא יונק מן הקרקע:

חייב עליה משום קוצר. מפני שנטלה ממקומה וה"ז קוצר וכשנתנה ע"ג עציץ נקוב אחרת הרי זה חייב משום זורע וקמ"ל דאע"ג דלא חזר ונתנה ע"ג הקרקע אלא על עציץ נקוב אחר ואפ"ה יונק הוא דרך נקבים של תחתיה והוי כזורע:

חייב עליה משום שלש. משום קוצר ומשום נוטע לפי שמתוך הקציצה מתגדל הסדין שלו יותר והשלישי מפרש לקמיה:

ולא פליגין. הני תרי לישני ששמעתי בשם ר"ש בן לקיש דהא דקחשיב בקורת שקמה שלש ובעציץ נקוב שתים משום דבקורת שקמה משכחת לה שלש משא"כ בעציץ נקוב כדקחשיב ואזיל דכשקוצצה חייב משום קוצר ומשום זורע והיינו נוטע דחדא היא וכדפרישית וכשהוא מוחקה ומחליקה חייב משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה וכדפרישית במתני':

הדין דצייד כוורא וכו'. וכגון שאינו מתחייב משום צידה שכבר היה ניצוד ועומד ברשותו ומונח בתוך המים בכלי ונטלו בשבת חייב משום קוצר שעוקר דבר מגידולו ומבדילו מחיותו: