פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ז:א:טו

ניחא שבת. אדלעיל מהדר בענין השאלה דר"ע דמתני' דכריתות דאמרי' להאי מ"ד דמפרש שגגת שבת וזדון מלאכות הוא ששאלו אי אמרי' ימים שבנתיים הוון ידיעה לחלק או לא והשיב לו ר"א דהוון ידיעה לחלק וחייב על כל אחת ואחת מק"ו מנדה ומדייק הש"ס דניחא שבת דשייך שפיר דכיון שבאו לה ימי החול בנתיים הוון ידיעה לחלק אלא גבי נדה מה אית לך למימר בה ימים שבינתיים הוון ידיעה לחלק:

תיפתר בנדה קטנה. שעדיין אינה רגילה לראות בעונות רצופות אלא רואה ומפסקת היא וראתה ובא עליה והפסיק' לראות וראתה ובא עליה והכל בהעלם אחת דימי הפסק טהרה שבנתיים הוון ידיעה לחלק:

ר"א בר' שמעון אומר דלא כך שאלו ר' עקיבא לר"א אלא כך שאלו בנדה והשיב לו משבת הבא על נדה אחת וכו' וא"ל ר"א חייב על כל אחת ואחת מק"ו ומה שבת שאין בה אלא אזהרה אחת שהוא מוזהר על השבת והשבת אינה מוזהרת עליו חייב על כל אחת ואחת נדה שיש בה שתי אזהרות שהוא מוזהר על הנדה ונדה מוזהרת עליו אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת:

וקשיא עלה דהאי ברייתא דר"א בר"ש דמה פשיט ליה ר"א לנדה משבת הא גבי שבת נמי אי דמיא להאי דינא דנדה אינו חייב אלא אחת שהרי אלו קצר וקצר בהעלם אחד כלום הוא חייב על כולם אלא אחת וא"כ גבי נדה נמי אם בא עליה וחזר ובא עליה לא יהא חייב אלא אחת דמ"ש ביאה וביאה מקצירה וקצירה:

ר' אחא בשם ר' חנינא קאמר דכן הוא דמקשי ר' מנא לה ולא כן אמר ר' שמואל וכו' לעיל דכל הדא הלכתא דתנינן גבי שבתות הרבה דחייב על כל שבת ושבת כר"א הוא דאתייא ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת וא"כ אף הכא גבי נדה לא יהא חייב אלא אחת אליבא דרבנן ור' מנא לא ניחא ליה להקשות מקצר וקצר דאה"נ אליבא דר"א קצר וקצר חייב על כל אחת ואחת אפי' בהעלם אחד כדאמר התם בכריתות לעיל והלכך מקשי לה דהשתא אליבא דרבנן דפליגי על ר"א גבי שבת א"כ גבי נדה נמי לא יהא חייב אלא אחת:

א"ר יוסי. אני קיימתיה לקושטא דמילתא כהאי דאמר ר' אחא בשם ר' חנינא. בהקושיא דר' מנא דבאמת לית כאן כרבנן והכי אמרין נמי רבנן דקסרין בשם ר' ניסא דכל הדא הילכתא דתנינן בשבת דר' אליעזר היא וכל דיפוק מיניה הלכה לדעלמא כולה כר"א היא וא"כ גבי נדה נמי אליבא דרבנן דפליגי עליה דר"א אינו חייב אלא אחת: