פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ו:ט:ו

אחר שמיעת בת קול. אם רצה לילך לדרך או לעשות איזה דבר ושמע קול פתאום ויכול לעשות בו איזה סימן אם לעשות או לא הולכין אחריו ואיידי דאיירי בהא מייתי נמי להא דלקמיה דסמוך ר"א שבודאי לא בחנם היה הדבר:

עאל לפונייה. נכנס לבית הכסא להפנות ובא קסדור א' מהרומיים וגירשו ממקומו וישב לו שם ואמר ר"א מה זה לכל עמא דאיכא הכא לא אקים חד מינייהו לבר נש דיתיב אלא לילית ושד הדין אפשר שאיני יוצא מכאן עד שאדע מה יהא בסופו והיה שם נחש טמון וכיון שישב זה הטמא התחיל הנחש לצאת משם ונתן לו נשיכה על עגבותיו ושם נחית דריבויו בני המעיים שלו וקרא ר"א המקרא ואתן אדם תחתיך זהו אדום הטמא: