פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ו:ב:ה

סנדל שנפסקו וכו'. גרסינן להא לקמן ביבמות פ' מצות חליצה בהלכה ב' עד צריך שיהא חופה את רוב הרגל וגי' דהתם היא עיקר:

חביתיו. כמו חביטיו והן רצועותיו:

תרסיותיו. היא מקום קביעות הרצועו':

רוב אחת מכפיו. והתם גריס שפירשה אחת מכפיו שניטל כל הכף שלו וזהו מה שתחת פרסות הרגל סול"א בלע"ז:

טהור. דמסתמא לא מתקני ליה וא"נ מתקני ליה חדש הוא והשתא מיהא בטל הוא:

או שפירשו רוב מכפיו טמא. דאכתי מנא הוא ולא פרחה טומאתו מעליו ואפי' נפסקה אחת מאזניו החיצונה משום דאי בעי מפיך ליה מימין לשמאל ונמצאת חיצונה נעשית פנימית:

הלכה כר' יהודה לענין שבת. דאמרינן לקמן דחלוקין נמי לענין שבת ולר' יהודה אם נפסקה החיצונה אסור לצאת בו בר"ה: