פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ה:ג:ג

מפני החשד. לא ימשוך אותן כשהן קשורין זה בזה:

שלא יהו אומרים וכו'. כדפרישית במתני' שזה נראה כמוליכין למלאכתו לסחור בהן:

לכלאים נצרכה. אהא דקתני ובלבד שלא יכרוך קאי וכדפרישית במתני':

מידו. אם החבל יוצא מידו אסור ואם מצואר בהמה מותר:

שאין לבהמה כמו וכו'. הוא כדקאמר לקמן שאין לבהמה משוי בשבת כלו' שאין זה נקרא משוי לבהמה בשבת אבל לאדם משאוי כל דהו משאוי הוא והרי אם החבל יוצא מידו כשיעור שאמרו בהוצאת חבל נראה כנושא משאוי הוא:

כרוך. אם החבל כרוך על צואר הבהמה אסור דנראה שכורכה עליה למשאוי ואם מטולטל הוא מצואר בהמה ותלוי למטה מותר דזה לא נקרא משאוי:

חד אמר מידו אסור וכו' מ"ד מיד אסור וכו' כדלעיל. ומ"ד אחרינא דמחליף וס"ל מידו מותר מפני שאי אפשר שלא יצא מעט חבל מתוך ידו ומצואר בהמה אסור דס"ל דהוי כמשוי ואדם מצווה הוא על שביתת בהמתו וכו':