פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ג:ד:ד

הכל מודים וכו'. אפלוגתא דרבי יהודה ורבנן במתני' קאי ומפרש דלא פליג רבי יהודה אסיפא דבכלי שני הוא. והכל מודים שאינו מבשל וארישא הוא דפליג ולקולא כדפרישית במתני':

מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני. כלומר ובהאי גוונא הוא דמחלקינן ביניהן וטעמא מאי ופליגי בה אמוראי:

אמר ר' יוסי כאן היד שולטת וכו'. כלומר הא דהתירו בכלי שני מפני שהיד שולטת בו ואינה נכוית ובכלי ראשון אין היד שולטת ולר' יוסי אם בכלי שני היד נכוית בו אסור:

א"ר יונה. דלא היא אלא כאן וכאן אין היד שולטת וכלומר הא דהתירו בכלי שני אפי' הוא רותח כל כך שאין היד שולטת בו והיינו טעמא שהתירו מפני שעיקר הדבר אינו אלא משום הרחק שלא יבא לבשל ע"ג האור והלכך בכלי ראשון עשו הרחק שלא יבוא ליתן לתוכו בעודו ע"ג האור אבל בכלי שני לא עשו הרחק דכולי האי לא גזרו. וגרסי' להא לעיל בפ"ק דמעשרות וכן הא דלקמן:

אמר ר' מנא ההן פינכא דארזא מסייע לאבא. הוא ר' יונה דר' מנא בריה הוה וכלומר שרואין אנו לזה הקערה של אורז ושל גריסין שמפנין אותה מאתר לאתר ועדיין הוא רותח האורז או הגריסין והרי דאף בכלי שני הוא רותח ולפעמים היד נכוית בו אלא דטעמא הויא מפני שלא יעשו הרחק בכלי שני: