פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ג:ג:ח

שמואל אמר. על זה שאמר דר' חנניא בן עקביא התיר הבאת לונטיות:

מה יעביד הדין סבורא. מה יעשה זה שאומר מן הסברא דלא יליף:

ולא שימש חכמים דא"כ והדא מתני' קודם עד שלא התירו הבאת לונטיות נשנית בתמיה והרי אם ר' חנניא בן עקביא התיר שהיה קודם רבי שהוא בנו של עקביא בר מהללאל והאיך סתם לה רבי במתניתין לאיסור:

רבי התיר לונטיות. אחר ששנה במתניתין לאיסור חזר בו והתיר דיחידאה הוא כדאמרינן התם דכבן חכינאי מתני לה:

תני. בתוס' פרק ד':

אין משתטפין. כל גופו:

והא מתניתא. דהתוספתא קודם עד שלא התירו להן חכמים חמי טבריא נשנית כדאמרי' לעיל דמתחלה אסרו להן את הכל וחזרו והתירו להן מי מערה וחמי טבריא:

דתני. וכן תנינן בברייתא הרוחץ במי טבריא וכו' לפי שהתירו להן:

אבל אחרים לא יזלפו לו את המים מפני שהן מרבים לזלף עליו ויבא לידי זיעה ואותה לא התירו:

מפני שהוא מרבה את ההבל. עליו ויבא לידי זיעה ומכבד את הקרקע כלומר שמתוך שהיא מרבה לזלף במים יבא לכבד את הקרקע: