פני משה על תלמוד ירושלמי שבת כג:ב:א

מתני' מונה אדם את אורחיו. שהזמינם ואת פרפרותיו מיני מאכלים שהכין ודוקא מפיו אבל לא מן הכתב שכתב לזה מע"ש וטעמא דגזרו חכמים שמא יקרא בשטרי הדיוטות כלומר בשטרי חובות שלו לפיכך אם היו השמות חקוקין על הטבלא או על הכותל מותר לקרות משום דהאי כתבא לא מיחלף בשטרא:

מפיס אדם. מטיל גורל עם בניו ובני ביתו הסמוכין על השלחן שלו ואפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה למי יגיע זה ולמי זה משום שאינן מקפידין זה ע"ז:

ובלבד וכו'. ומפרש בגמרא דחסירי מחסרא והכי קאמר עם בניו ובני ביתו אפי' מנה גדולה כנגד קטנה הא עם אחרים לא ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה דבהא הוא דבשבת ויו"ט דוקא אסרו משום קוביא שאסור לשחק בקוביא בשבת וביו"ט מפני שהוא כמקח וממכר והלכך אפילו מנה כנגד מנה חששו משום קוביא אבל אם נתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה דבר זה אף בחול אסור עם אחרים דהוי כגזל דאסמכתא היא ואסמכתא לא קניא:

מטילין חלשים. גורלות מלשון חולש על גוים:

על הקדשים ביום טוב. שנשחטו ביום טוב מטילין הגורל בין הכהנים אבל לא על המנות משל קדשים שנשחטו מאתמול דמהו דתימא מכיון דכתיב ועמך כמריבי כהן שרי כי היכי דלא ליתו לאנצויי קמ"ל דאפ"ה אסור הואיל והוה אפשר למיעבד ליה מאתמול: