פני משה על תלמוד ירושלמי שבת ב:ה:ט
Penei Moshe on Yerushalmi Shabbos 2:5:9 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:9) · פני משה על תלמוד ירושלמי שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →זר ששימש במקדש בשבת וכו' שתים. חייב הוא משום זרות ומשום שבת. ובעל מום ששימש בטומאה חייב משום בעל מום ומשום טומאה:
אחת. דקסבר כשה תרה עבודה בשבת לכל הותרה ואין בחלוקה הראשונה אלא משום זרות וכן כשהותרה טומאה בקרבן צבור לכל הותרה ואין בחלוקה שניה אלא משום בעל מום:
עבודה שהכהן מותר בה. וזו עבודה בשבת ואת אמרת זר מחייב עלה בתמיה הרי כשהותרה הותרה:
ומותיב לה והוא מחייב ליה. וכל מה שהשיב לו ר' חייא חזר בר קפרא וסתר לו תשובתו שאמר לו ר' חייא והרי קמיצה תוכיח שעד שלא נקמצה המנחה אסורה היא לזה ולזה ומשנקמצה הותרו השיריים לכהן ואף על פי כן אסור לזר וה"ה הכא דכשהותרה עבודה בשבת לכהנים הותרה ולא לזרים ויש כאן נמי משום שבת:
א"ל בר קפרא שנייא היא לענין אכילה שלא הותרה אלא לכהנים דבפירוש כתבה התורה וכל זר לא יאכל קדש ועל כל קדש הזהירה ואף על שמותר לכהנים אבל גבי עבודה מכיון דגלי רחמנא שעבודה דוחה שבת לגמרי דוחה ואפילו אצל זרים ואינו מתחייב אלא משום זרות בלבד:
אמרין נצא חוץ. לבה"מ ונלמד ממה שנשמע מרבנן האומרים בזה וכשיצאו שמעו דכבר פליגי תנאי בהא:
ומאן דאמר שתים ניחא משום זרות דמיחייב אחרנייתה למה הוא חייב אי משום שחיטה שהיא מלאכה א"כ תיפוק ליה דאין כאן זרות דשחוטה בזר כשירה ואלא משום שאר עבודות כגון הילוך וקבלה וזריקה הרי אין אלו אלא משום שבות ואין כאן משום מלאכה והיכי משכחת לה דחייב שתים:
הוי. על כרחך דלית כאן טעמא אלא משום עכול אברים ופדרים שהיו מוקטרין ומתעכלין על גבי המזבח כל הלילה ומשכחת לה שהזר נתנן בלילי שבת ע"ג המזבח וזו מלאכת הבערה היא:
על דעתיה דר' יודה דהוא אמר. לעיל הבעיר ובישל חייב משום מבעיר ניחא דיש כאן חיוב משום מבעיר אלא על דעתיה דר' יוסי דהחיוב משום בישול הוא ומה שייך בישול כאן וקאמר דמכיון שהיא רוצה שיתאכלו ע"ג המזבח עיכולן זהו בישולן והרי זה כמבשל הוא: