פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יט:ב:ד

שלא יבא לידי סכנה. שיעשה כרות שפכה:

בימי בן כוזיבא. בכרך ביתר שמשכום עכו"ם באונס וגברה יד בן כוזיבא ונצחום ומלך על ישראל שתי שנים ומחצה וחזרו ומלו בימי וחסר כאן וכצ"ל ואומר את בריתי הפר לרבות המשיך וסיומא דדברי רבי יוסי הוא וכך הוא בתוספתא פרק י"ז:

שנולד מהול וכו'. תוספתא שם וכן הא דלקמן:

שהיא ערלה כבושה. טמונה שהעור דבק עם הבשר:

הלכה כדברי התלמיד. כרבי שמעון בן אלעזר דאלו לרבי יהודה פליגי בית שמאי ובית הלל בנולד כשהוא מהול כדקתני בהברייתא:

אתי עובדא קמי דרב בשבת. ואמר מן הא דתנינן מפני שהיא ערלה כבושה ולא קתני מפני שספק ערלה כבושה. א"כ שמע מינה דערל ברור הוא ומחללין עליו את השבת:

ר' אבהו אמר. דלחומרא אמרינן ערלה כבישה היא ובחול צריך להטיף ממנו דם ברית. אבל אין דוחין עליו את השבת:

אתיליד ליה חד בר כן. נולד כשהוא מהול והוי ממסמיס ביה להטיף ממנו דם ברית ונסתכן ומית:

ר' אבין אמר שלא מת ע"י כך אלא שנעשה כרות שפכה שחתך בגיד מהעטרה ולמעלה ונתענה עליו שימות לפי שאינו ראוי לבא בקהל: