פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יח:א:ו

א"ר אלעזר עומד אדם מע"ש וכו'. גרסינן להא לעיל בפ"ז דדמאי בהלכה ה' על המתני' היו לו תאנים של טבל והוא בבית המדרש או בשדה וכו' וגי' דהכא עיקרית כדפרישית שם:

אדם עומד מע"ש ואומר הרי זו תרומה למחר. כלומר דאשמועינן שיכול להתנות ולקרוא לה שם ושלא תהא חלה עליה תרומה אלא למחר בשבת ולא מקודם:

ואין אדם עומד בשבת ואומר הרי זה תרומה למחר. שאע"פ שאינה מפרישה בשבת מ"מ אפי' קריאת שם אסור מכיון שאינה ראויה להפריש בשבת:

ר' יוסי בר בון פליג שאפי' מע"ש אין לו לקרות לה שם תרומה למחר מכיון שאין יכול להפרישה בשבת והאי מתני' דדמאי דקתני התם דקורא שם מע"ש מה שאני עתיד להפריש למחר שאני התם שא"א לו בענין אחר שהרי הוא בביהמ"ד או בשדה ואין לו פנאי לתקן אבל בעלמא סבירא ליה דאסור לכתחלה לקרות שם מע"ש שתהא תרומה בשבת:

מתני' פליגא על רבי יוסי בר' בון. דתנינן בפ"ג דטבול יום לגין שהוא טבול יום שנטמא וטבלו אותו היום ומלאוהו מן החבית שיש בו מעשר טבל שטבול הוא לתרומת מעשר שלא ניטלה ממנו ואמר הרי זה תרומת מעשר משתחשך ה"ז תרומה למחר וכלומר שהתנה שלא תהא תרומת מעשר עד שתחשך ומשום שאם תחול עליה קודם שתחשך נפסלת היא בכלי זה שהוא טבול יום והלכך דבריו קיימים:

ואם אמר הרי זה עירוב לא אמר כלום. דבעינן בעירוב סעודה הראוי מבעוד יום וליכא שאפי' לכהן אינה ראויה עד לאחר הערב שמש שמעינן מיהת שיכול הוא להתנות מע"ש שלא תהא תרומה עד השבת וקשיא לרבי יוסי בר' בון:

פתר לה לשעבר. כלומר דהתם בדיעבד הוא דמיירי אם אמר ה"ז תרומת מעשר משתחשך אבל לכתחלה לא:

והתני ר' חייה. בברייתא אומר הוא ה"ז תרומת מעשר משתחשך. אית לך מימר לשעבר בתמיה שהרי אומר לכתחלה קאמר:

חזר בו רבי יוסי בר' בון מהדא. כשהקשו לו מהדא דר' חייה חזר בו ממה שאמר בתחלה:

מאי כדון. השתא מפרש לה כלומר והיאך הוא מתנה כשאינו רוצה לקרות לה שם תרומה עד למחר:

מכבר לכשאפרישנה. כלו' מעכשיו ולכשאפרישנ' תהא עליה שם תרומה למפרע:

הגע עצמך שהיתה תרומה טהורה. וראויה היא לאכילה בשבת לכהן ועל כרחך צריך הוא שיפריש מקודם השבת והאיך יתנהג בשאינו רוצה לקרות לה שם תרומה עכשיו:

מכבר לכשאוכלנה. אם טהורה היא יאמר כך מעכשיו ולכשאוכלנה אם כהן הוא או שיאמר ולכשיאכל הכהן תחול עליה שם תרומה:

הגע עצמך שהיתה תרומה טמאה. כגון שנטמא הטבל והתרומה תהיה טמאה ואינה ראויה לאכילה ולשריפה היא עומדת והאיך יאמר בה:

מכבר. מעכשיו ולכשאניחנה בקרן זוית כדי ליתנה לכהן לשורפה אחר השבת תחול עליה שם תרומה ובשביל לתקן הטבל קורא לה שם דחולין טמאין חזו ליה: