פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יז:ז:ב

גמ' איזהו נגר הנגרר. גרסינן להא לקמן בפ' בתרא דעירובין בהלכה י' על המתניתין נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה ומפרש איזהו נגר הנגרר שנחלקו כל שהוא קשור אף על פי שאינו תלוי ונגרר עם החבל בארץ אמר ר' יוחנן משכני חילפיי וכו'. כדלעיל בהלכה ג':

אתיא יחידאה דהכא. והוא רבי יהודה כסתמא דתמן והן החכמים במתני' שאע"פ שנגרר בארץ פוקקין בו:

ויחידאה דתמן. והוא ר"א דמתני' כסתמא דהכא כהתנא קמא דעירובין:

היאך עבדין עובדא. משום דחכמים דמתני' היינו ר' יהודה דעירובין וחכמים דעירובין היינו ר"א דמתני' וא"כ הלכה כמאן:

אמר לו מן מה דאמר ר' יוחנן וכו' א"כ עביד רבי עובדא אע"פ שאינו תלוי ש"מ הלכה כר' יהודה למעשה:

אתא ר' הונא וכו' וקאמר נמי הלכה כר' יהודה ועד שיהא קשור בדלת:

ר' ינאי חמוי דר' אמי. כך היא בעירובין:

בדבר שהוא יכול להעמידו. שלא יהא נופל לארץ ונגרייא דר"א הוה קשור בגמי בעלמא:

נשמט. הנגר ונפסק החבל שהוא קשור בו וכשפותח בו הרי הוא מונח בקרן זויות אסור. נקמז שנחסר מעט ממנו ואינו ממלא את החור האסקופה שמכניסין אותו שם:

מדדהו בראשי אצבעותיו. עד שהוא מכניסו ומהדקו שם: