פני משה על תלמוד ירושלמי שבת טז:ח:א

מתני' כופין קערה ע"ג הנר. הדולק בשביל שלא תאחז האור בקורה ועל צואה של קטן לאו צואה שלו דהא גרף של רעי הוא ומותר להוציאו לאשפה אלא על צואה של תרנגולין דמוטלת לאשפה שבחצר ולאו דין גרף רעי אית לה שהרי לא רמיא קמיה אלא בשביל שלא ילכלך ויטנף בה הקטן כופין עליה כלי:

ועל עקרב שלא תישוך כופה עליה הכלי:

בערב. שם מקום בארץ הגליל ואמר חוששני לו מחיוב חטאת הואיל ולא רץ אחריו לנשכו והלכה שמותר אפילו להורגו כדהובא לעיל בפרק שמונה שרצים בהלכה א':