פני משה על תלמוד ירושלמי שבת טז:א:ה

מעתה. הואיל דאמרת דאין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש א"כ במקום שיש בה"מ אל יקראו וכו' ואמאי קאמר סתמא אין קורין בהן וא"נ דאמרת דסמיך אסיפא דקתני מפני ביטול בית המדרש וממילא משמע דדוקא במקום שיש בה"מ הוא דאין קורין מ"מ האי עובדא דרבי קשיא שהרי לא היה שם מדרש לפני המון העם ואעפ"י כן לא היו קורין בה אלא מן המנחה ולמעלה:

לית לך. כלומר וע"כ דאין לך טעם אחר אלא כהדא דתני ר' נחמיה בתוספתא שם:

הדא אמרה שהמשנה קודמת למקרא. בסוף הוריות גרסינן להא דקחשיב התם מי קודם למי והדא אמרה וכו'. וכן מייתי מקצת מהאי דתני רשב"י לעיל בפ"ק דברכות. ואיידי דאיירי הכא במקרא מייתי להא נמי בהאי לישנא:

מידה שאינה מידה. כלומר מידה היא אלא שאין מדה זו עיקר שהמשנה יותר טובה עד שלא שיקע בו רבי שלו רוב המשניו' אבל מששיקע בו רובו ולמדו רוב המשניו' ובקי בהן לעולם הוי רץ אחר התלמוד להגות בו ולהבין דבר מתוך דבר יותר מחזרת המשנה שאין להבין ולהורות מתוך המשנה לבדה: