פני משה על תלמוד ירושלמי שבת טו:ג:ב

גמ' קיפול בשנים אסור. דלא התירו אלא באדם אחד וכן קאמר ר' חגיי וכו':

וההן. וזה שמקפל על הספסל נמי כמו קיפול בשנים הוא לפי שמתקנו ביותר ולא התירו אלא לקפל כשהן בידיו:

ר' חגי וכו'. ואיידי דנקט להאי דר' חגי נקט הכא נמי להא:

ע"י שהפה זה מריח. מל' מריח יפריח הוא כלומר ע"י שנהנה מרוח פיו היוצא ממנו התירו לו לעסוק בדברי תורה בשבת וביו"ט שמתחלה לא ניתנו אלא להתענג בהן באכילה ובשתיה:

ר' ברכיה. פליג אלא שהעיקר שניתנו שבתות וי"ט כדי לעסוק בהן בד"ת לפי שיש לו מנוחה ממלאכה ומעסקיו:

מתני' איכא ברייתא מסייע לדין ואיכא ברייתא דמסייע לדין דתניא כיצד הוא עושה בהן או יושב ואוכל או אם ירצה יושב ועוסק בד"ת והך מסייעא לר' חגי דאם יושב ואוכל ושותה בהן נמי מקיים מצותן הוא:

כתוב אחד אומר וכו'. האי ברייתא אחריתא הוא דתניא אידך כתוב אחד וכו' וכתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם כצ"ל הא כיצד חלקהו וכו' וזהו מסייעא לרבי ברכיה דעכ"פ צריך לעסוק בהן בדברי תורה אלא שיתן חלק ג"כ לאכול ולשתות כדי לקיים לכם:

שבת לה'. כתיב והרי לישראל ניתן השבת אלא למידרש להתנהג בו כביכול כהקב"ה מה הקב"ה ממאמר הוא שבת בו שבדבר ה' השמים נעשו וכתיב ביה וישבות ביום השביעי וזהו מאמר ואף אתה תשבות בו ממאמר שאפי' אמירה בעלמא מה לעשות אחר השבת תשבות ממנו וכהאי עובדא דלקמיה: