פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יג:ה:ג

שוחטין מן הנגרין וכו'. תוספתא היא בפ"ג דביצה לוקחין מן המכונסין בנגרין קטנים בי"ט ושוחטין אותן אבל לא מן המכמרות ולא מן המצודות וכדמפרש רבי יוסי ברבי בון במצדתא דשיתאי הן המצודות הגדולות שאף על פי שהן ניצודין בהן מכיון שיכולין להשמט לכאן ולכאן מיחזי כצד בי"ט:

שיתא. מצודה גדולה בפרק הגוזל בתרא ההוא שיתא דהוו מינצי עלה בי תרי:

שמואל אמר צד הוא בפיתם. והתם גריס בפיטם והיינו הך ואדגים קאי שמותר לצוד מן הנתונים בפיטם והוא חבית גדולה שממלאין אותה מים ומכניסין את הדגים לתוכה דאין זה צידה בי"ט שכבר נצודין הן בהחבית:

סכרא דנהרא שרי. הוא מקום שסוכרין וסותמין בנהר שלא יברחו הדגים משם וכניצודין ועומדין הן והלכך שרי ליטול משם בי"ט:

בההיא דטסיס. כלומר דוקא אם המקום הזה שבנהר אטום וסתים מכאן ומכאן דבכהאי גוונא נצודין ועומדין הן: