פני משה על תלמוד ירושלמי שבת יג:ג:ד

תני מצה גזולה וכו'. גרסינן להא לעיל בפ"ק דחלה בהלכה ח':

על שם ובוצע ברך וגו' וזה גוזל ומברך עליה נאץ ה':

הדא דאת אמר בתחלה. קודם שקנאה ביאוש ושינוי אבל בסוף שכבר קנאו בשינוי אחר היאוש וכגון שגזל חטים וטחנן ועשאן קמח וכיוצא בזה מברך עליה דכי לא דמים הוא חייב לו כלומר שאין לו עליו אלא לשלם דמים והמצה עצמה כבר קנאה והיא שלו:

אין עברה מצוה. כל שבאה ע"י עברה אינה מצוה ואין לו לברך עליה ורבי יוסי אומר אין מצוה עבירה דכל שהוא מקיים המצוה אין העברה מעכבת מלברך עליה:

אמר ר' אילא אלה המצות כתיב. לומר אם עשיתן כמצותן הן מצות ואם לאו אלא שבאו לידך ע"י עברה אינן מצות וכר' יונה הוא דס"ל שאין מברכין על מצוה הבאה בעבירה: