פני משה על תלמוד ירושלמי שבת א:ט:ב

גמ' עד איכן. קאמרי ב"ש עד שיעשו מבע"י וכמה הוא השיעור וקאמר יבוא זה כהאי דאמר ר' יוחנן וכו' לעיל דשיעור עיבוד עורות עד כדי הילוך ד' מיל. וכה"ג איתמר נמי לקמן פ' ואלו עוברין גבי בצק החרש וכו' עד כדי הילוך ד' מיל:

וכא. כלומר והכא נמי כן לב"ש שצריך כדי ד' מיל מבע"י:

נתן כליו וכו'. ובא ומצאו עובד בו בשבת אסור להנות ממנו דיודע הוא שהמלאכה נעשית בשבת:

א"ר יודן ויימר לו דלא יעביד. יאמר להעכו"ם שיפסיק ולא יעשה עוד ואם לא ישמע לו לא איכפת ליה להישראל:

הא דתימר. שיש למחות בידו אם בטובת הנאה בלבד הוא שעושה להישראל אבל בשכיר עכו"ם א"צ למחות דבעבידתיה הוא עסוק ואדעתיה דנפשיה קא עביד: