פני משה על תלמוד ירושלמי שבת א:ו:ב

גמ' מהו מיתהני. לב"ש פריך דאמרי כדי שיהבילו מבע"י ומה מהני להו שנתחממו והלא לא נתלבנו לגמרי וא"כ נגמרת המלאכה בשבת ולדידהו אסור בכה"ג:

כגון אילין קורייאי. בני הכפרים דלא מקפידין אם נתלבנו לגמרי או לא וכשנתחממו סגי להו והוי לה כמי שנגמרה המלאכה מבע"י:

והוא שתהא היורה עקורה. מעל האש מקודם שחשיכה בהא הוא דב"ה מתירין אבל אם היתה קבועה ע"ג האש אסור דחיישי' מפני שהוא מתיירא שמא יהא מתאכל ונשרף צבעו והוא מוסיף לתוכה מים ונמצא חייב משום מבשל:

ב"ה ילפין מלאכת היתר ממלאכת איסור. לטעמא דמתירין לכתחלה ליתן האונין לתוך התנור וכן לתת את הצמר ליורה מבע"י הוא דמפרש שהרי אלו עשה כן בשבת שמא אינו אסור דמלאכה היא וא"כ ודכוותה עשה כן מבע"י מותר דהויא כמי שנעשית מלאכתו מבע"י: