פני משה על תלמוד ירושלמי שבת א:ד:ד

תני. בחדא ברייתא י"ח דבר גזרו ובי"ח רבו ולקמן איכא למאן דאמר דמפרש שאותן שגזרו הן ממה שרבו בית שמאי על בית הלל ומתוך שרבו גזרו בהן:

ובי"ח נחלקו. הן אותן הדברים השנויים בפרקין לקמן שעמדו במחלוקתן ולא רבו ב"ש על ב"ה:

על פיתן. של נכרים וכו' ועל בנותיהן הרי כאן ארבע:

ועל שכבת זרען ועל מימי רגליהן. איכא למאן דאמר לקמן דבחדא קחשיב להו שאין ש"ז של נכרי טמא אלא מתוך שא"א לשכבת זרע לצאת בלא מימי רגלים כדמפרש לקמן בהסוגיא והאי מ"ד חשיב להו בתרתי:

ועל הלכית בעל קרי. שאסור בד"ת עד שיטבול:

ועל הלכות ארץ העמים. שגזרו עליהן טומאה:

תמן תנינן. במתני' סוף מסכת זבים אלו פוסלין את התרומה וכו' והרי כאן עשרה כפי אשר נשנו בהמשנה וקסבר האי תנא דחשבינן לשכבת זרען ולמימי רגליהן בתרתי והרי כאן י"ח: