פני משה על תלמוד ירושלמי שבת א:ג:ח

באמת וכו'. כל מקום ששנינו באמת הלמ"מ הוא וכך הוא מפורש לעיל בפ"ב דכלאים ובהרבה מקומות:

תני. בתוספתא שם רשב"ג אומר מתקנין פרשיותיהן לאור הנר. מכינין לידע מקום הפרשה שיקראו למחר:

מיי כדון. מאי טעמא התירו להן דהא מדקאמר רשב"ג התינוקת מתקנין משמע אפילו שלא בפני רבן וקאמר דהיינו טעמא לפי שחלוקין בדעות הן אלו רוצין שיכבה הנר מאיליו ולא להטותו שידליק ואלו לא רוצין שיכבה וא"כ מסתמא מוחין זה בזה הן והלכך לא חשש רשב"ג בתינוקות: