פני משה על תלמוד ירושלמי שבת א:א:כה

סימטיות. כמו סימטא השנויה במקומות הרבה והיא שביל שבין העמודים שהם ברחבה ותולין התגרים בהם להפרקמטיא שלהם נידון ככרמלית:

פירחי העמודים. שעשוין בלמטה שבהן כעין פרחים לנוי:

לכן צריכה בגבוה שלשה. לא צריכה אא"כ הם גבוהין שלשה דכל פחות מג' כארעא סמיכתא היא:

כל המעכב דריסה בר"ה. כל מקום שהוא מעכב את דריסת הרגל בר"ה אין נידונין אלא ככרמלית מפני שאין נוח להילוך לא הויא כר"ה:

אפי' קוצין אפי' זכוכית. שאפשר לדרוס עליהן בסנדלין שעל רגלו אפ"ה מעכבין את הדריסה להדיא הן:

לכן צריכה. להכי היא דאיצטריך לאשמועינן להוא שאפי' אינן גבוהין שלשה לאו כארעא חשיבי הואיל ואין נוח לדרוס עליהן דאי בגבוהין שלשה מאי למימרא: