פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ט:א:יב
Penei Moshe on Yerushalmi Sanhedrin 9:1:12 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:1:12) · פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי חגיי בעא קומי ר' יוסי. הגי' מהופכת ומסורסת והא לא שייכא עד בתר האי דבעון קומי ר' אבהו הכתובה לקמן וכך היא הגי' ביבמות. וה"נ בהאי בעיא:
בעון קומי ר' אבהו הבא על אשה וילדה בת ובא עליה וילדה בת וחזר ובא עליה חייב עליה משום אשה ובתה ובת בתה ולא גרסינן ובת בנה דלא אשכחן בה בה"ג ואגב שיטפא דלעיל היא דתני בת בתה ובת בנה בהדדי. וה"פ בא על אשה וילדה בת ובא על אותה הבת וילדה בת ואח"כ בא על זו הבת שנולדה מבתו דהויא בתו ובת בתו כאחת אם חייב עליה בביאה זו משום אשה ובתה ומשום בת בתה והא דלא נקט משום בתו ובת בתו היינו טעמא דבתו לא כתיבא בהדיא אלא מכללא דבת אשה נפקא כדלעיל ונקט לישנא דקרא:
אמר לון שארה הנה זימה היא. כתיבא בהאי קרא:
כולהם משום זימה. אחת דהכתוב עשאן לזימה אחת אפילו אם עבר על כולן בביאה אחת אינו חייב אלא אחת:
ועלה גרסי' ר' חגיי בעא קומי ר' יוסי למה לית אנן אמרין בתך לא תגלה בת בתך לא תגלה. בתמיה וכלומר מאי טעמא השיב להם ר' אבהו מדהכתוב עשאן לכולן זימה אחת ולמה לא השיב להם דהיינו טעמא דמי כתיב ערות אשה ובתה לא תגלה ובת בתה לא תגלה הא לא כתיב אלא חד לא תגלה וא"כ כללן לבתו ובת בתו בלאו אחד ומשום הכי הוא דאינו חייב אלא אחת. והא דקאמר בתך ובת בתך לאו דוקא דהא בתך לא כתיבא בהדיא אלא בת אשה קאמר דבתך בכללא היא כדלעיל:
א"ל ויימר קרייא וכו'. כלומר לא מצינן למיפשט הכי דאי הוה כתיבא לא תגלה בתר בת בתה ערות אשה ובתה ובת בתה לא תגלה שפיר הוה אנן אמרין בתך לא תגלה בת בתך לא תגלה בתמיה וכלומר דאז הוה מצינן למימר דהיינו טעמא דבתה לא תגלה ובת בתה לא תגנה לא כתיבא אלא ללמד שיהיו נכללין בלאו אחד אבל השתא דכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וגו' זימה היא והוי אמינא הואיל דלא כלל הכתוב לבת בתה עם בתה בלאו אחד חייב שתים ואפי' בביאה אחת הלכך ע"כ צריכין להאי טעמא דעשאן זימה אחת דזימה דסיפיה דקרא אכולהו קאי: