פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ה:ה:ה

א"ר יוסי ותשמע מינה. כלומר דין י פלוגתייהו דפליגי הכא נוכל לפשוט ממה דאמרינן בשביעית פ"י ר' בא בשם רבנין דתמן שלשה שדנו ומת אחד מהן חותמין בשנים וכותבין אע"פ וכו' כדי שלא לטעות לומר שבשנים ישבו לדון אלמא אע"ג דהשתא אין כאן שלשה מכל מקום כיון שנגמר הדין בשלשה שהסכימו לדעת אחת או ע"פ הרוב אין אומרין שיוסיפו עכשיו אחד מכיון דאינן אלא שנים ה"נ כן דמכיון דיש כאן רוב לדעה אחת גומרין הדין על פיהם ושוב אין מוסיפין וש"מ כת"ק ולא כר' אילא. א"נ ותשמע מינה דתלמד מכאן מדברי הת"ק דקאמר גומרין בג' ואע"פ שהיה נראה אחר ההוספה ליגמר בד' כן נמי אמרינן בג' שדנו ומת א' מהן וכו' וכדאמרינן בשביעית:

מתני' אמרה כן. כרבנן דתמן דקתני התם גבי פרוזבול מוסרני לכם הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה והדייני' חותמין למטה או העדים ש"מ שאף על פי שבתחלה מסר דבריו לפני הבית דין סגי בחתימת שנים מכיון שאמר לפני הב"ד ה"נ בשלשה שדנו כן:

ולמדין מידת הדין מפרוזבול. בתמיה דילמא שאני פרוזבול דאינו אלא מסירת דברים בעלמא אבל היאך נלמד דין ממש בדיני ממונות מהתם:

אשכח. מצינו דתני בברייתא דלמדין שאר דיני ממונות מפרוזבול: