פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ד:ט:ד

שנאמר תתהפך כחומר חותם. לאחר מיתתו של אדם מתהפך חותם שלו לחומר ויתיצבו כמו לבוש בתחיית המתים וקרי ליה חותם ש"מ בחותם הן טבועין:

שלא יהא אדם קופץ וכו'. ולא יהיו מכירין אותו:

מראה ודעת מפני הגזלנין. מראה כדאמרן ודעת שאם יהא להן דעת אחת יודע מה בלב חבירו ויחפש מצפוניו ולוקח ממונו:

וקול מפני הערוה. שאף בלילה לא תתחלף האשה לבעלה. אפי' תינתא או חיטתא לא דמיא לחבירתה. אין תאנה וחיטה של שדה ואילן זה דומין לשל אחר ומפני זה הטעם שלא יאמר כל אחד זה שלי הוא:

למצוה. לקדושת שבת:

מי פתי יסור הנה זה אדם וחוה. מקמיה דהאי קרא כתיב שלחה נערותיה תקרא על גפי מרומי קרת וזה ג"כ נדרש על אדם וחוה שלאחר שהכין כל צרכיהן בראן אלא מי פתי וגו' מי פתאן לזה לאכול מן העץ הדעת חסר לב האשה שהיא חסר לב אמרו לו: